לאיש שגנב את ליבי
לא הייתי מוכן, מעולם לא נועדתי לקלישאות.
ובכל זאת הנה אתה; הכסף בין רסיסי התקווה, נצנוץ הטל המוקדם של הבוקר המשתקף בעיניי הנוצצות.
לא הייתי מאמין די הרבה זמן, אבל אני זוכר שהתפללתי בשבילך, בשבילנו, גם אם היה לי אותך לזמן קצר.
אני זוכר איך הרגיש לאבד אותך בפעם הראשונה לעבר, וכל מה שיכולתי להציע לך היה דרך חזרה. זה היה כל מה שהיה לי, שחררתי אותך ולעולם לא היה לי הרצון להיות כל כך אנוכי. איבדתי אותך הרבה פעמים מאז, אבל אתה לא הרבה נודד - תמיד מצאת את הדרך חזרה הביתה.
הייתי על סף העלייה בעשן פעמים רבות יותר ממה שהייתי רוצה להודות, היית במצוק, במרחק של שניות מלהתהפך ולתת למים הזורמים להציף את ריאותיך ... אבל הוכחנו להיות המושיעים אחד של השני ולמרות שאנחנו לומדים להיות המושיעים שלנו, אני תמיד אצטרך אותך ואני תמיד ארצה אותך.
אנחנו אחד, בשמחה ובצער שלנו, הניצחונות והמשוכות שלנו, בכל מה שקיים בין שתי נקודות בקנה מידה.אמרת לי שדבריי היו שווים בתקופה שבה עולמי מתרסק על הקרקע, כאשר וויתרתי על עצמי, ואתה כנראה לא יודע זאת, אבל עזרת להציל חיים.
ראיתי אותך הופך מבד צלקות לנוף של גוונים תוססים מספיק כדי להאיר את הטבע עצמו. אל תבינו אותי לא נכון, אהבתי אתכם בגלל הצלקות שלכם, אבל אני לא אקרא להם יפות. שום דבר שמעניק לך כאב לעולם לא יהיה.
זה היה די מסע, מספירת כוכבים לספירת הימים עד שנפגש, אבל לא הייתי משנה דבר. אתה החבר הכי טוב שלי, הסוד שלי, השותף שלי לפשע ואהבת קיומי. אתה כל מה שקיוויתי לו ויותר ותמיד אשאר בכוח עליון, לגורל, לגורל (העולה על רוחך) על קירובנו.
סימנים שהיא אוהבת אותך בלי לומר
התחלות סוערות לא תמיד מבהירות, אבל אתה חותך את הערפיח ועכשיו, אנחנו לכה זהוב שמדביק נשמה שבורה. אנחנו אחד, בשמחה ובצער שלנו, הניצחונות והמשוכות שלנו, בכל מה שקיים בין שתי נקודות בקנה מידה.
לאיש שגנב את שלי לֵב ,
הייתי מוכן זמן מה.
בואו נהיה קלישאה.