כשאתה אוחז במשהו שאתה צריך להרפות
זה הטקסטים שנותרו ללא מענה והשתיקה שמרגישה כמו שעות שמחכות לתגובתך.
והמחשבות שצפות במוחי הן, האם נגמרת מזה? אתה מעליי? האם אני ממציא את זה בראש? אבל משהו בנו פשוט לא מרגיש נכון בימינו.
פעם הייתי בטוח בך ואיך שהרגשת עכשיו אני לא.
אני כל הזמן מנסה לתקן את זה אבל אני לא יודע אם זה משהו שאני יכול לתקן. וכואב לי לעשות זאת.
לפעמים נגרם נזק רב יותר בניסיון להחזיר חלקים שבורים זה לזה כשלמעשה לפעמים צריך פשוט לעזוב אותו.
אבל מעולם לא הייתי מישהו שמוותר על כל כך קל. אבל זה כמו שאני מנסה להחזיר את החלקים האלה בחזרה ואני חותך את האצבעות שלי תוך כדי.
אני כאן מפצה יתר על המידה רק כדי לתת לך סיבה להישאר אבל זה לא צריך להיות ככה.
אתה כל הזמן אומר לי שאנחנו בסדר. אבל שום דבר בעניין הזה לא מרגיש בסדר, זה כאילו שאף אחד מאיתנו לא רוצה לומר מה כל כך ברור.
אני מסתכל עליך וזה כאילו אני מסתכל על זר מוכר.
אולי אנחנו לא רוצים לקבל את העובדה שזה באמת נגמר. או אולי זה רק אני אז אני נמנע מזה. ובמקום לטפל בנושא אנחנו עושים איזה ריקוד להיות מנומסים בצורה מביכה.
ואנחנו מדברים אבל אף אחד לא באמת אומר שום דבר.
אני לא רוצה לוותר עליכם או עלינו אבל לפעמים לגורל יש תוכניות אחרות. זה לנצח נהגתי לומר בביטחון שאני נמנע מלחשוב כי אם המילה מגלגלת לי את הלשון עכשיו, היא עוקצת מעט ואני יודע שאני משקר.
התמונות שאנו מפרסמים הן שלנו מחייכות והזוג המאושר ההוא שנראה אותו דבר אבל אני שכבתי לידך וזה מרגיש כאילו אנחנו במרחק של קילומטרים זה מזה.
והלוואי שנוכל לחזור לתקופה בה היינו משוגעים זה על זה. אבל אתה לא יכול לחזור ואני חושש להמשיך קדימה כי אני יודע שאנחנו הולכים לכיוונים שונים.
אז אנחנו עומדים דוממים ומחזיקים ידיים מפחדים להרפות אבל אני לא יודע כמה אני יכול להחזיק יותר ולשקר לעצמי על זה.
אני חושב שחלק ממני תמיד יאהב אותך. אבל אני לא יכול להמשיך לתהות מה אתה מרגיש כלפיי. אני לא יכול להמשיך להתעורר ותוהה האם זה היום שאתה נפרד.
אני לא יכול להמשיך לנסות להציל משהו שרק לי נראה שאכפת לי ממנו בימים אלה.
ואני כל הזמן מסתכל על ההשתקפות שלי בשאלה אם זה אני שנעשה כאן משהו לא בסדר.
רץ על פרטים בעבר תוהה. מסתכל על בחורות אחרות וחושב שהן יכולות לתת לך משהו שלא נראה לי. וזה כואב.
אל תפחד להתאהב
זה הורג אותי להרפות. אבל כואב לי לאחוז במשהו שכבר לא כאן.
כואב לי לחשוב איפה היינו.
דברים השתנו. שנינו התחלפנו.
החיוך שלך הוא עדיין אחד שגורם לליבי לדלג פעימה. אני עדיין מסתכל עליך כחבר הכי טוב שלי. החברה האהובה עלי. ואני לא יודע אם אני יכול לעשות טוב יותר ממישהו שהיה הטוב ביותר עבורי.
אבל בימים אלה לא ישנתי. אני מתגעגע אליך ואתה יושב ממש מולי. אבל אני מתגעגע יותר למי שהיינו.
אני חושב שהפחד הכי גדול שלי הוא לא להרפות. הפחד הגדול ביותר שלי הוא לגלות שכבר עשית מזמן.